קורונה דייט: עשיתי סקר על זוגיות בבידוד ואלו התוצאות

איך הזוגיות שלנו נראית בזמן בידוד? האם גילינו בעיות חדשות? מה אנחנו עושים בבידוד ומה זה (אולי) אומר עלינו? מה ההבדלים בין מי שגרים ביחד בזמן הבידוד ובין בני זוג שנאלצים לחוות אותו מרחוק, למי קשה יותר ואיך?

תקופת הקורונה נמשכת. כבר השתעשענו בקונספירציות וגם היה לנו זמן לאפות עוגיות טעימות ללא ביצים. אבל בסופו של יום, אנחנו עדיין תקועים בבית ונמצאים עם בני/בנות הזוג שלנו רוב שעות היממה, או נאלצים להתמודד בלעדיהם. מה קורה בתוך סיר הלחץ הזה כשהבידוד נמשך ונמשך? איך זה משפיע עלינו?

גילוי נאות: אני חובבת סקרים מטבעי ותמיד עניין אותי מה אנשים אחרים חושבים בכל מיני נושאים. אלא שהפעם לא עשיתי את הסקר תוך כדי סמינריון אקדמי (איך אומרים, אני את התואר שלי - סיימתי!) וגם אין ממש מחקרים או מאמרים בנושא, וייקח כמה שנים כנראה עד שייצא משהו רשמי.

בקיצור: קחו בעירבון מוגבל את המסקנות שהצגתי פה מעבר לתוצאות הגולמיות, אבל גם תזכרו שאני די חלוצת-מחקר בנושא אז תכלס מותר לי לפסוע בעלטה ובלי ביסוס (סטגדיש! בלי היסוס, ביסוס... כמו ביסוס מחקרי? אוקיי אני אפסיק).

במחקר אקדמי כמו במחקר אקדמי: קודם מאפיינים אוכלוסיית מדגם

אל תחשבו שאני מנפנפת את כל מה שלמדתי באוניברסיטה. אם יש עקרון חשוב שהולך איתי תמיד זה שקיפות ומהימנות.

את הסקר שלי בניתי באמצעות Google Forms (לחצו כאן לראות את הסקר) ופרסמתי למשך שבוע בשתי פלטפורמות מוכרות, פייסבוק וקבוצות וואטסאפ.

המדגם הסופי שלי מורכב מ-66 משיבים שיחסית לשבוע זה מרשים! בסמינריון שלי הצלחתי להגיע למאה ומשהו איש, ושם פרסמתי את הסקר במשך יותר מחודש.

נתונים מתוך הסקר, עיצוב שלי.

כל הגרפים עוצבו באמצעות infograph.venngage.com

הרוב המוחלט של המדגם הן נשים (86%) בגילאי 20-30 (80%) תושבות המרכז (83%) חילוניות (67%) שמצויות במערכת יחסים זוגית בין שנתיים לחמש שנים (43%) ומעבירות ביחד עם הזוגיות שלהן את הבידוד (69%).

שימו לב: הרבה מהשאלות בסקר היו פתוחות לסימון כמה אפשרויות-תשובה, ככה שכל אפשרות בתשובה היא חלק מה-100% בעצמה ולא באה על חשבון תשובה אחרת. כלומר, אם תסכמו את כל האחוזים ייצא הרבה יותר מ-100. אז אל תעשו את זה... ;-)

מה אנחנו עושים עם הזוגיות שלנו בבידוד, ויותר מעניין: מה אנחנו עושים בלעדיה?

אגב, כשאני אומרת "זוגיות" אני מתכוונת לבן/בת זוג בלי לנקוט במין ספציפי, פשוט כי זה מעייף מידי להתחיל להתאים את כל האפשרויות הקיימות, אז תזרמו, או שתשלימו לכם בראש את מה שמתאים לכם.

השאלה הראשונה שבעצם עניינה אותי היא איך אנשים מעבירים את הבידוד ביחד עם הזוגיות שלהם. התשובה שהתקבלה ולגמרי לא הפתיעה אותי היא, נטפליקס נטפליקס נטפליקס!

הרוב המוחלט של המשיבים הודו כי רוב הזמן הם מעבירים בטלוויזיה או בנטפליקס, והשאר באוכל, בבישול ובאפייה. אנחנו אולי צעירים והכול, אבל עדיין בטטות כורסא במלוא מובן המילה, וזה עדיין הבילוי המועדף שלנו עם בני הזוג שלנו, (כנראה גם בלי קשר לבידוד).

תוצאה יותר מעניינת הייתה קשורה לשאלה: בזמן שבו אני לא עם הזוגיות שלי, מה חשוב לי לעשות בבידוד?

64% מהמשיבים סימנו שחשוב להם לקיים תקשורת עם עולם החוץ (רשתות חברתיות, זום וכו')

לעומת 41% שסימנו להשקיע זמן בתחביבים ישנים או 31% שסימנו פיתוח עצמי בכיוונים חדשים.

האמת היא שחברה הציעה לי להכניס את השאלה הזאת לסקר, וההשערה שלה הייתה שאנשים שמצויים בבידוד עם הזוגיות שלהם יתפתו יותר להשקיע זמן בקשר עם העולם החיצון, ולא יהיו מסופקים בזוגיות שלהם בלבד. לפי המדגם שלי, אפשר לומר שהיא צדקה.

מה ההבדלים בין מערכות יחסים שהיו יחד בבידוד לבין אלו שלא?

הדבר השני שעניין אותי לדעת הוא: האם אנשים שחווים את הבידוד רחוק מהזוגיות שלהם חווים יותר קשיים מאלו שלא? מה יותר קשה לנו, להיות בנפרד מהזוגיות שלנו או להיות איתם כל יום כל היום?

נראה שהאהבה מנצחת! לפי המדגם, אנשים שנאלצים לעבור את הבידוד רחוק מהזוגיות שלהם, מרגישים יותר קשיים במערכת הזוגית לעומת אנשים שעוברים את הבידוד ביחד עם הזוגיות שלהם. כלומר: יותר קשה לנו להיות בלי הזוגיות שלנו מאשר איתה.

דבר מעניין נוסף הוא שביחס לאנשים שנמצאים בבידוד עם הזוגיות שלהם, דווקא מי שלא נמצא בבידוד עם הזוגיות שלו גילה יותר בעיות חדשות בקשר בתקופה זו.

ההשערה שלי הייתה הפוכה, היה נראה לי הרבה יותר הגיוני שמי שנמצא עם הזוגיות שלו 24/7 ימצא הרבה יותר בעיות בקשר בזמן הבידוד... אבל שוב, נראה שהאהבה מנצחת והבעיות שלנו צצות בעיקר כשאנחנו רחוקים אחד מהשני.

אז מה מפריע לנו במערכת הזוגית שלנו כתוצאה מהמצב?

בעוד שאצל משיבים שהעבירו את הבידוד רחוק מהזוגיות שלהם התשובות התפזרו בין האפשרויות באופן שווה למדי, אצל אנשים שמעבירים את הבידוד יחד עם הזוגיות שלהם הייתה די מגמה ברורה:

הרוב טענו כי מה שמפריע להם בזוגיות נעוץ במתח, בקוצר רוח ובעומס בעקבות המצב (44%) וכן בשיעמום עקב חוסר בתחומי עניין ונושאי שיחה משותפים (26%).

זה בהחלט חומר למחשבה: עם כמה שאין לנו בעיות עם הזוגיות כשאנחנו נמצאים איתה בבידוד, יכול להיות שההימצאות התמידית שלנו זה בחברת זה גורמת לנו לגלות שהזוגיות שלנו פחות מעניינת ממה שחשבנו?

לגבי דברים אחרים שהפריעו בזוגיות ונושאים שעוררו ריב, מי שהעבירו את הבידוד רחוק מהזוגיות טענו כי הם רבים על דברים כלליים שעלו בשיחות ביניהם, כמו תפיסות עולם או סידורים שצריך לארגן מרחוק.

לעומתם, משיבים שהעבירו את הבידוד יחד עם הזוגיות שלהם טענו כי הריבים עוסקים בדברים יומיומיים יותר כמו מטלות וחוסר בפרטיות. משיב/ה אח/ת ציינ/ה שהבידוד העצים את הבעיות שהיו בזוגיות קודם לכן.

קצת טון אופטימי לסיום? יש אור בקצה הבידוד

בסופו של דבר, הרוב המוחלט של המשיבים ענו כי הם יעדיפו לשתף את הזוגיות שלהם עם מה שמפריע להם, אם כדי להוריד מהם את הנטל הנפשי ואם כי הם באמת מאמינים שאפשר לתקן. בהחלט חשוב!

כמו כן, רוב המשיבים ענו שהם משתפים גורם חיצוני בבעיות שלהם, אם חברים (41%) הורים (25%) או גורם פסיכולוגי/ אחר (7%).

חייבת לומר שקצת הופתעתי ש-25% מהמשיבים לא משתפים גורם חיצוני בבעיות וגם לא מעוניינים בכך. מצד אחד, זה יכול להעיד על ביטחון גדול במערכת הזוגית וביכולת העצמאית להתגבר על הקשיים, אבל מצד שני זה יכול להעיד על הימנעות משיתוף בגלל ביישנות, בושה או חוסר רצון להיתפס כחלש בעיני הסביבה, וזה לא הכי בריא - גם בלי קשר לזוגיות.

אז זהו בגדול. יש בסקר הזה עוד הרבה מה לחקור, למשל להצליב נתונים דמוגרפיים מסוימים (כמו גיל, דת ומגדר) עם שאלות מסוימות, אבל זה כבר יהיה יותר מידי סטטיסטיקה בשבילי, עמכם הסליחה.

היו שלום - ובידוד נעים עם הזוגיות שלכם💖