הוא לא אוהב אותך כמו שאת חושבת

פעם ציפיתם למשהו, נניח בזוגיות, והתאכזבתם? בואו תמצאו את עצמכם פה. (ותגידו תודה שלא קראתי לזה ציפייה ואכזבה באהבה, כי שקלתי)

יש הרבה מחקרים גדולים שנעשו כדי להבין התנהגות אנושית, אבל אפשר ללכת על הרבה יותר קטן ופשוט.

למשל: איך ציפיות מכתיבות את ההתנהגות שלנו? מה עושים אם הציפיות שלנו לא ממומשות בקשר הזוגי? ואיך לעזאזל קשורות לזה ציפיות שצריכות כביסה או ציפיות שצריכות תפירה? (ספוילר: הפעם הן קשורות, לא כמו עם הזיקוקים).

ציפיות. כנראה נתקלנו בהן בכל צומת בחיינו.

הן צבעוניות, תוססות, מוגזמות. לרוב אופטימיות ומופלאות. רק בכוחות אדירים אנחנו מצליחים לצמק אותן למשהו אפרפר ולכאורה מאופק, לנפנף לכולם איזה “כן, אבל אין לי ציפיות” נונשלנטי.

גם במקרים האלה, הציפייה תקרוץ למוח הער שלנו, תעשה אחורה-פנה ומאחורי הגב תלחש למוח הישן: “אבל איזה נפלא היה יכול להיות אם…”

כשאנחנו ילדים רוב הציפיות שלנו מוכתבות מהחוץ לפנים. מצפים מאתנו להתנהג בנימוס, ללמוד, להיות אחראיים. ככל שאנחנו גדלים, הציפיות החיצוניות גדלות וגם אנחנו נשאבים לכור ההיתוך “הציפיוני”.

יש לנו ציפיות משלנו ואפילו כפולות; גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. בהרבה מובנים, הן מכתיבות את ההתנהגות שלנו.

ציפיות כפולות: מה שאנחנו מצפים מעצמנו ומה הציפיות שלנו מאחרים

אנחנו בונים לעצמנו חלומות, עתיד, שאיפות.

הציפיות שלנו מעצמנו כל כך אדירות שבמקרים מסוימים נוח לנו לשקוע בסטטוס ותרני של “ככה אני וזה הכי טוב שאני יכול להיות”. לפעמים זה גם בסדר (לפעמים זה גם לא – אבל זה נושא לפוסט אחר על הגשמת ציפיות שליליות).

בנוסף, יש לנו גם את הציפיות כלפי חוץ שהן מה שאנחנו מצפים מאחרים.

מה קורה כשהציפיות שאנחנו מפנים כלפי אחרים לא-ממומשות על ידם?

לדוגמה, ציפיות זוגיות. לכל אחד בשלב מסוים בחייו היו דמויות מסוימות בראש, ריאליות ושאינן ריאליות שדימו בעיניו את בן או בת הזוג המושלמים.

אני אישית (אזהרת וידוי מביך) הייתי עושה לי רשימות של תכונות שאני רוצה בחבר העתידי שלי, החל מרמת ה”מנגן על גיטרה, בעל חוש הומור, קורא ספרים” וכלה ב”יש לו ורידים בולטים באמה של היד”.

זה לא סוד שציפיות בקשר יכולות להיות הדבר שיפיל אותו עוד לפני שהוא התחיל. אם תגיעו לדייט או לכל היכרות ראשונית עם סט ציפיות שצריך לסמן עליו ‘וי’, כנראה שלא תמצאו מישהו שיענה על כולן.

ויותר גרוע: לפעמים הציפיות שלכם בכלל לא רלוונטיות למה שמתאים לכם באמת.

הוא לא אוהב אותך כמו שאת חושבת, אבל כן כמו שהוא חושב

כדי לצלוח את תחילת הקשר, תצטרכו לוותר על כמה מהציפיות שלכם ולהשלים עם זה שהאדם שלפניכם הוא לא-מושלם (רמז: הרבה יותר קל לעשות את זה אם תתחילו לחשוב על כל הפגמים שלכם).

ועדיין, תופתעו לגלות שהציפיות המעצבנות האלה ממשיכות גם בקשר רציני וארוך-שנים, ולפעמים מתבטאות גם בדברים הכי קטנים.

אולי ציפית שהוא יעיר אותך בבוקר בנשיקה, אולי ציפית שהיא תתחשב ותשאיר לך מים חמים להתקלח, אולי ציפית שהוא יהיה סבלני יותר כשאת מדברת, אולי ציפית שהיא תארגן לך חגיגה רצינית ביום הולדת שלושים.

דמיינו כרית קטנה בציפית גדולה. לא נוח לישון עם זה, אבל אם תחליפו ציפית?

הציפיות תמיד שם, גם אם תתנו להן להשתולל וגם אם תחנקו אותן טוב טוב עם הכרית. בסופו של דבר, אתם יכולים להתאכזב.

זה לא כיף, אבל זה אפשרי. דבר שני שאפשר לעשות זה לעצור רגע, ולהבין משהו מאוד בסיסי כשמדברים על ציפיות והוא: התאמה.

כמו שהציפיות שלנו מעצמנו צריכות להתאים למי שאנחנו, לגבולות שלנו, לערכים שמתאימים לנו ולמה שבסופו של דבר אנחנו מרגישים איתו טוב – ככה גם הציפיות שלנו מבני/בנות הזוג צריכות להיות מותאמות למי שהם והן.

הציפיות צריכות להתאים לכרית, אחרת לא תצליחו להירדם – אותו דבר עם זוגיות.

הדבר הראשון שאתם צריכים לשאול את עצמכם מבחינת זוגיות הוא מה השורה התחתונה: יותר רע או יותר טוב.

בסופו של דבר, שום ציפייה לזוגיות לא שווה את העובדה שתרגישו רע עם מי שאתם מכניסים למיטה. לא משנה אם הוא עשיר, חתיך, מקסים או אם אמא שלכם ממש אוהבת אותו.

הציפייה לקשר זוגי מסתכמת בתחושה האישית שלכם.

ברגע שטוב לכם עם מי שאתם נמצאים, מתחילה העבודה האמיתית. לכל אחד מכם יש סך של ציפיות שהרבה פעמים גם יהיו מנוגדות.

לא תמיד אפשר לשלוט בציפייה, וגם לא תמיד יהיה אפשר לענות עליה. לכן חלק בלתי נפרד מזוגיות הוא גם להתאכזב (מזוגיות? התכוונתי מהחיים!) או להיזכר מי הכרית שעומדת מולכם ומה הציפיות שמתאימות לה.

ציפיות שצריכות כביסה מול ציפיות שצריכות תפירה (בחיים לא יימאס לי מהמטאפורה)

לפי איך שאני רואה את זה, יש שני סוגים של ציפיות בזוגיות:

ציפיות שצריכות כביסה – יש ציפיות שמומלץ לשתף בהן את בן/בת הזוג, לעורר שיח, לעשות ויתורים ולהבין מה מניע את מה.

בסופו של דבר הקשר הזוגי שלכם משפיע על איך שאתם מרגישים, ואם יש ציפייה שחשוב לכם שהזוגיות תענה עליה, צריך לדבר ולראות אם אפשר להגיע לפשרה כדי שהיא תתממש.

הרבה זוגות נפרדים בגלל חוסר-תיאום בציפיות, ולפעמים זה הדבר הנכון לעשות. כמו שאמרתי קודם, אתם צריכים להרגיש טוב בזוגיות שלכם.

ציפיות שצריכות תפירה אישית – אם תחקרו לעומק את הציפיות שלכם אולי תגלו שמעבר לדברים הספציפיים שאתם מצפים מהזוגיות, יש בעצם איזו שורה תחתונה, משהו בסיסי שאותו אתם צריכים, אולי תחושה מסוימת שהדברים האלה מעוררים בכם.

אכפתיות לא באה לידי ביטוי רק בקניית פרחים, רגישות לא מאופיינת רק בהבעת חיבה, הבנה לאו דווקא מתבטאת בשיתוף ודיבור. תחקרו את הציפיות מבן/בת הזוג שלכם ברמת המאקרו, לא המיקרו.

איך? חדדו את הציפייה שלכם, את איך שהיא גורמת לכם להרגיש. ותתפרו אותה מחדש למידות של הזוגיות שלכם, תדייקו את מה שעומד בבסיס שלה, מה שחשוב לכם יותר.

יש הרבה דרכים לענות על בסיס הציפייה שלכם, וצריך לדעת איך לתפור אותן בצורה כזו שהצד השני יוכל לענות עליהן בצורה שמתאימה לו, ולא כשהיא גדולה עליו מידי.

ציפיות שצריכות תפירה אישית הן המסובכות יותר, אין ספק. אבל ככל שתבחנו אותן לעומק ותבינו את הבסיס שלהן, את המהות שעומדת מאחוריהן, אולי תוכלו לגלות שהזוגיות שלכם בעצם כבר עונה עליה, פשוט לא איך שחשבתם.

ולסיכום, תקראו את השיר שכתבתי – הוא לא אוהב אותך כמו שאת חושבת. זה יסגור לכם את הפינה, בהבטחה 💖