בשבילי בית זה

"בשבילי בית זה בישול וטריינינג עם גרביים," הוא אמר ולא יכולתי שלא להסכים איתו. בשביל מי לא?! אבל אז חשבתי על זה עוד קצת. בית זה לא עד כדי כך ספציפי. בית זה המקום שבו אתה מרגיש עצמך, מרגיש בנוח. ואם היא לא בשלנית, לא מרגישה בנוח בטריינינג וגרביים - למה שהדברים האלה ירגישו לה בית? אולי הבית שלה זה לשבת על הספה עם כוס יין אחרי שהגבר שלה שוטף את הכלים מהארוחה שהוא בישל. ככה היא מרגישה עצמה. לא כי היא מפונקת או פרינססה או נבוכה מכדי לעזור. אולי ככה היא מגדירה בית, כי זה מה שמרגיש נוח. אז אוקיי, היא לא אמרה את זה. היא טוענת שהיא אף פעם לא הרגישה בית. היא צריכה מישהו שיעזור לה לבנות את זה. אבל אם הוא אוהב את הבישול והטריינינג והיא לא - אז יש כאן שני מונחי בית שונים שלא מסתדרים.

תמיד בזוגיות צצה התהייה הזאת כשיש משהו מהותי שלא מסתדר. האם זה משהו שעליו אי אפשר להתפשר? שאם הוא לא מתאים - חותכים?

האם ההגדרה של בית היא כזאת? שאלה טובה. אצל כל אחד זה אחרת, מן הסתם. אבל אני חושבת שההגדרה "בית" מכילה איזו שיתופית כזאת שבלעדיה, היא פשוט ריקה מתוכן. בדומה לדברי השיר המוכר, בית הוא לא בית אם אין בו מישהו שיהפוך אותו לכזה (עם גרביים או בלי גרביים). ההגדרה של בית כשלעצמה מחייבת להכניס עוד מישהו למשוואה, והמישהו הזה יכול לשנות את ההגדרה לחלוטין - לעצב את הבית למשהו חדש לגמרי.

מי יודע, אולי ההגדרה החדשה של "בית" תהיה שהוא יבשל ויפנה וישטוף והיא תפנק אותו במסעדות ובילויים ויציאות... וזה יהיה בסדר, כי לכל אחד יהיה את המקום שבו הוא מרגיש בנוח כמו שהוא עצמו, אהוב ואוהב ודואג לדברים שהוא רואה כחשובים בזוגיות ובבנייה של בית. אולי הבית האמיתי זה להשתחרר מהחלומות שלך ולפתוח דלת לנוחות של מישהו אחר, להכיר בה כשלך.

(מחשבות אחרי פרק "חתונה ממבט ראשון")