אצלנו כל לילה הוא ליל ירח מלא. כשרק עברנו לחולון, לא הפסקנו להתלהב מהדירה. רק עוד 700 ש"ח שכירות מהדירה בגבעתיים ושודרגנו משני חדרים ל-3.5, מקומה רביעית לשנייה, ממטבח "פס" זעיר לשיש שלוש צלעות, ממקלחון פצפון לאמבטיה מרווחת, מדוד חשמל לדוד שמש... והרשימה לא נגמרת. "אין מצב שהדירה מושלמת, תמיד יש קאץ'" התעקשתי. חיכיתי לסוף הקיץ (בדוק יש פה ג'וקים) חיכיתי לסתיו (נכיר את הג'ננות של השכנים) חיכיתי לחורף (יהיו הפסקות חשמל ואני אקפא מקור). וואלה, כלום. חיכיתי וחיכיתי והדירה נשארה מושלמת. אבל אז כשהילדה נולדה, עברנו כולנו לחדר שינה הגדול וסוף סוף התגלה הקאץ'. לי יש שריטה: אני לא יכולה לישון בתריס סגור. חייבת לראות את הבוקר מגיע. רק שחדר השינה הגדול פונה אל נוף מקסים של בניין הדירות הסמוך. יותר נכון: אל חדרי הכביסות של הבניין הזה. בלילה הראשון דווקא התלהבנו, האור מחדרי הכביסה מדמה ירח מלא ומאיר לנו את החדר החשוך. אבל גם כשהלילה העמיק והשעות עברו, האור נשאר דלוק. שכחו לכבות את האור, חשבנו. ואז זה קרה גם בלילה שאחרי, ובלילה שאחריו. לפעמים האור היה נכבה לרגע רק כדי להידלק שוב בסביבות 1-2 בלילה, כמו הבזק שרואים גם דרך עיניים עצומות. הייתי קמה להניק במחשבה שכבר לפנות בוקר כי החדר בהיר, וקולטת שעדיין אמצע הלילה והאור הוא מחדר הכביסה של השכנים. אני לא יודעת כמה כסף יש לשכנים האלה שהם משאירים את האור דלוק כל לילה במשך חודשים, אבל זה כבר עולה לי על העצבים. ועד שאאזור אומץ (ואולי צ'חצ'חיות חולונית) כדי לספור את הקומות ולנסות לבקש מהשכנים של הבניין הסמוך שיכבו את האור המזורגג בחדר כביסה, כי למה לעזאזל הוא צריך להיות דלוק כל הלילה והאם הם לא יודעים שהגדילו את מחירי החשמל?! עד אז... אצלנו כל לילה הוא ליל ירח מלא.
התמונה מג'ונרטת מהדמו של Stable diffusion.
